דר' עירית קורנבליט

דר' עירית קורנבליט כתבה את התיזה לדוקטורט תחת הנחייתה של פרופ' רוזלין קורן, בנושא ה-naming  של מושג ה"גיוון התורבותי" (cultural diversity) בשיח המוסדי, בעיקר בזה של האונסק"ו. ביטוי זה לכד את תשומת ליבה בשל המתח אותו הוא מנסה לווסת בין שני קצוותויו של זוג מושגי מרכזי בהקשר החברתי, הכלכלי, התרבותי והפוליטי של הגלובליזציה: המתח בין האוניברסלי לפרטיקולרי, בין הגלובלי למקומי. איך לנהל, בעולם הגלובלי, ערכים, מטרות ומיזמים אוניברסליים, כאשר אותו עולם הינו מורכב מתרבויות בעלות ערכים כה שונים? על אף עליתו של השיח הגלובלי, מעטות הן העבודות בחקר השיח העוסקות בייחודיותה של הרטוריקה הבין-לאומית. זאת על אף תפקידם המרכזי של מוסדות בהנחת סייגים והצבת הגבולות לשיח, ובהגדרתם, ממקום מיוחס, את היצוגים ההשותפים ואת הdoxa של החברה בכל רגע נתון. במתן השם (הnaming) המוסדי למציאות החברתית טמונות אם כן סוגיות של זהות, זיכרון ואחראיות קולקטיבים והוא מתברר כרלוונטי ביותר לחקר שאלה זהותית, פוליטית וחברתית כגון זו של ה"גיוון התרבותי".

ביו-ביבליוגרפיה

נושא התיזה: המגוון התרבותי על הבטיו השונים: ניתוח דיסקורסיבי, רטורי וארגומנטטיבי של :נוסחה".

סיכום : התזה מנתחת את השיח של אונסק"ו על נוסחת "המגוון התרבותי" מתוך ההצהרה האוניברסלית של אונסק"ו משנת 2001 על גיוון תרבותי. לאחר ניתוח דיסקורסיבי של הנוסחה ומרכיביה, "גיוון" "תרבות", בשיח הלקסיקוגרפי, הפוליטי והניהולי, אנו משחזרים את הופעתה והפיכתה לנוסחה בזירה הבינלאומית, בעקבות הקמפיין צרפת בעד "היחודיות התרבותית" בהנהגת צרפת ב1993. אנו משווים בין המשמעות והשימוש בגיוון ובגיוון התרבותי בצרפתית ובאנגלית לאורך כל הניתוחים, ומציינים כי המסגרות התרבותיות והאידיאולוגיות משפיעות רבות על משמעותן וערכן האקסיולוגי. כמוכן אנו מקפידים לצטט ולנתח את השיח הנגדי האינטלקטואלי והמדעי אל מול השיח על המגוון התרבותי, הנתפס כשייך לשיח מקובע המקשה על ביקורתיות וקשור לערכים ניאו-ליברליים וללשון" פוליטיקלי קורקט ". הניתוח מתמקד, בחלק השני של התזה, באסטרטגיות הדיסקורטיביות והרטוריות של כינוי המגוון התרבותי בהצהרת אונסק"ו. אני מנתחים את הביטוי המטאפורי "המורשת המשותפת של האנושות" המכנה את המגוון התרבותי ומחדדים את השלכותיו הטיעטנים. אלה כוללים ניסיון להבנות זהות קולקטיבית נטולת קונפליקטואליות, שבה חלוקה פנימית מוצגת כחלק בלתי נפרד מהאתוס הקולקטיבי. הפרק האחרון מנתח את המקרים של האנלוגיה שזוהו בשיח אונסק"ו בין המגוון התרבותי והביולוגי, עד שהם מתמזגים למושג "המגוון הביולוגי התרבותי". תהליך רטורי זה משמש לגיטימציה לערך המגוון התרבותי על ידי כך שהוא מציג אותו מחדש כתופעה טבעית ומדעית.

פרסומים אקדמים

SHOLOMON-KORNBLIT, Irit (2018a), « Pour une analyse rhétorique et argumentative de la petite phrase : le cas de ‘’la culture n’est pas une marchandise comme les autres’’ (1993-1999) », Mots. Les langages du politique [En ligne], 117, http://journals.openedition.org/mots/23215, mis en ligne le 05 juillet 2018.

Upcoming :

SHOLOMON-KORNBLIT, Irit (2018b), « Le discours de l’Unesco sur la diversité culturelle : une tentative rhétorique de réfutation du binarisme unité-diversité » in Gohard, A. et al. (éds.), Récits nationaux et conceptions de la 'diversité' dans les discours, Paris : L’Harmattan.

SHOLOMON-KORNBLIT, Irit (2018c), « Biodiversité et diversité culturelle : trajectoire d’une analogie (2001-2010) », Argumentation et Analyse du Discours [en ligne] 21, aad.revues.org.

כנסים בינלאומים

יוני 2018     "עמימות סמנטית ופוליסמיה: מקור לאי-הבנות או מרחב למשא ומתן? מקרה המחלוקת בין צרפת לבין ארצות-הברית סביב משמעות המושג גיוון תרבותי" [בצרפתית], הכנס הבינלאומי השמיני בנושא פרגמטיקה ותקשורת בין-תרבותית (INPRA) 8-10 ליולי, אונ' קפריסין, ניקוזיה, קפריסין.

יולי 2017     “שיח האונסק"ו על ה"גיוון התרבותי" כניסיון רטורי ליישוב ההפכים הקוטביים של איחוד ושונות" [באנגלית], הכנס השישי ב"רטוריקה וחברה" של ה-RSE בנושא "רטוריקה של איחוד וגיוון", אונ' איסט-אנגליה,  3-5 ליולי, נורוויץ, אנגליה.

מאי 2017    "מסגור מחדש של ה"גיוון התרבותי" לאור הטרור: השימוש באנטיתזה ובדיסוציאציה ארגומנטטיבית בנאומם של ג'ק שיראק ופרנסואה הולנד" [בצרפתית], כנס בנושא "שליטה והסלמות לשוניות במדינות דבורות השפות הרומאניות: פוליטיקה ורגולציה בעזרת השפה", 10-12 מאי, אונ' היידלברג, היידלברג, גרמניה.

מרץ 2017   "גיוון תרבותי" וזהות אנושית או אומנות הרטוריקה לבנות הפכים סולידריים" [בצרפתית] כנס רביעי של ADARR (ישראל) וDORIF (איטליה) בנושא "זהויות קולקטיביות ודיון ציבורי: הבניות דיסקורסיביות". .9-10 מרץ,  אונ' טורינו, טורינו, איטליה.

קבוצות מחקר

חברה בקבוצת המחקר ADARR (Analyse du Discours, Argumentation et Rhétorique) המאגדת חוקרים בתחום חקר השיח, הרטוריקה והארגמונטציה מאונ' בר-אילן ומאונ' תל-אביב, תחת ניהולן של פרופ' רוזלין קורן ופרופ' רות עמוסי. הקבוצה מקיימת סדנאות וכנסים באופן קבוע ומוציאה לאור את כתב-העת AAD, Argumentation et Analyse du Discours